גד אלבז - מילים של רוח - סקירת אלבום

 בס"ד

 

גד אלבז עשה את דרכו בשנים האחרונות ללב המיינסטרים של המוסיקה הישראלית, תמיד הוא נחשב לזמיר אך הוא עשה תהליך שלקח כמה שנים עם וחבר אל מיטב הכותבים במוסיקה הישראלית כשהתוצאה היא אלבומו החדש  "מילים של רוח" שמכוון ללב המיינסטרים ושכמעט כל רצועה שבו יכולה בקלות לחדור לכל פלייליסט באשר הוא דתי חרדי או חילוני.

בעבר עסק גד בקאברים ובחלטורות שגרמו לי באופן אישי לא לכבד במיוחד את עבודתו אך בניגוד לאביו האיש והקול הענק- בני אלבז, שעשה קריירה שלמה מאלתור וחלטור... גד בהחלט החליט לבסוף לחבוש את כובע המקצוען ולהיות האיש שבחר באנשי מקצוע מהשורה הראשונה ובהפקה מהוקצעת מתחילתה עד סופה.

באלבום החדש שהופק מוסיקלית על ידי אורי אבני (מי שהפיק את אלבומו לירן דנינו) מפנק גד את מאזיניו בלא פחות מ-15 רצועות מקוריות + עוד 5 רמיקסים לשירים מהאלבום ודואט שלו עם אביו (סתמי ומיותר..).

התחושה היא שגד לא חסך במאמצים על מנת להביא למאזינים אלבום איכותי ומושקע שייתן להם תחושה אמיתית שהם בחרו להשקיע במוצר מספק ומלא תוכן.

מי שמחפש דברים מיוחדים וחריגים לא באלבום הזה של גד.. הכל מאד מאוזן ומאד מכוון, עבודתו של אבני המפיק המוסיקאלי מצוינת והכל בסאונד מעולה ואיכותי.

האלבום נפתח בלהיט "סיפורו של הלב" שנכתב על ידי כותב המילים נועם חורב והולחן על ידי תומר הדדי, השיר שנפתח בקולות הבזוקי והמנדולינה של תומר מוקד המוכשר מתפתח לסוג של רוק אקוסטי עם נגיעות ים תיכוניות נעימות שהבזוקי מביא. לטעמי היכולת של גד לבחור באלבום הזה לא ללחוץ בקולו בכל שיר ופשוט להתאים את עצמו לגודל של השיר או לתת לו להתפתח בצורה הנכונה כמו בשיר הזה עושה רק טוב לאוזניים.

השיר השני שהפך לאחד הלהיטים הגדולים בכל כלי המדיה בארץ "כבתחילה" שיר דאנס מוצלח שהולחן ונכתב על ידי הכוכב העולה הזמר והיוצר ישי ריבו שקריירת הסולו שלו גם נסקה לאחרונה. השיר עוסק בבקשה שמהר יבשר את אורו למרחקים...

עוד להיט ענק "לכל מי" שנכתב על ידי נועם חורב על המילים ודורון מדלי על הלחן גם הוא יצא כסינגל וסחף תגובות מצוינות. השיר נפתח בשירתו של גד לצלילי הפסנתר של אורי אבני וממשיך משם לשיר רוק – פופ דרמטי על גבול הדיסקו שצלילי כלי המיתר של תומר מוקד מוסיפים לו רבות.

אהבתי מאד גם את "לשמור על התקווה" שיר שקט ומרגש במיוחד הקטע שגד שר בערבית, גם לשיר הזה אחראים הצמד חורב את הדדי.

"רוצה לחזור" שכתב והלחין אלי כהן, אחד היחידים באלבום שהעיבוד בו מעט יותר נועז מהמיינסטרים הצורח משאר רצועות האלבום. עיבוד כלי המיתר בתוספת נגיעות העוּד של תומר מוקד ושירתו הרכה מעט יותר של גד הופכים את הרצועה הזו לחובה להאזנה בקשב.

"זה הזמן שלנו" – שכתבו הזוג אלבז, מורן על המילים וגד על הלחן הים תיכוני – לטיני הקליט.

"חלק ממני" – לחובבי המוסיקה האירית לחן של גד ומיטל דרזון יחד עם המפיק המוסיקלי איתי קלדרון שגם הפיק מוסיקלית את השיר, על נגינת החליל האירי אחראי המוסיקאי אלדד ציטרין שגם מנצח על רביעית כלי המיתר הקסומה שמשתלבת נפלא במקצב השש שמיניות הקסום.

"רק כאן" – עוד שיר מצוין שאחראי לו ישי ריבו העיבוד והלחן היפיפה מזכיר מאד את עידן רייכל המצוין.

לסיכום: מדובר באלבום אחד המושקעים שהאזנתי בזמן האחרון מתוך ה – 15 שירים הראשונים ניכר שהם נבחרו בקפידה והעיבודים המוקפדים והמושקעים של אורי אבני המעולה והסאונד המצוין הם בהחלט חגיגה לחובבי המוסיקה הישראלית יהודית גם ובמיוחד אלו שמחפשים את מה שאוזניהם רגילה ומצפה להאזין אלא שהפעם זה גם עשוי טוב.

6 מתוך 7 בסולם האיכות 

"מסע-לה"- מסע אל נפלאות הסנטור

בס"ד

כדרכי בקודש... גם הפעם עמודת ה- "3 ב-15" הביאה לידי אלבום שחיפשתי זה מכבר.. "מסע-לה" אלבומו האינסטרומנטלי של אלדד לוי נגן הסנטור הפרסי המצוין יצא לפני כשלוש שנים.

הסנטור הפרסי הינו כלי עתיק יומין שיש המייחסים אותו אפילו לכלי שנגנו בו בבית המקדש "הפסנתרין" שמוזכר בספר דניאל. הכלי עשוי מעץ אגוז בדרך כלל ומתוחים עליו 120 מיתרים, על מנת להפיק את הצליל מקישים על המיתרים עם שני פטישי עץ דקים המגולפים בצורה ייחודית ונקראים מזרבים.

הסנטור נחשב לכלי לא פשוט לנגינה ואלדד לוי נחשב לאחד הנגנים הטובים בארץ עליו. הוא ניגן בעבר עם אביתר ומאיר בנאי, שוטי הנבואה, אברהם טל ועוד.

להפקה המוסיקלית של האלבום חבר לאלדד המוסיקאי המוכשר ראובן ברנסבורג שעיבד את רוב שירי האלבום. הלחנים כולם מקוריים של אלדד.

האלבום מחולק לשני דיסקים האחד שקט יותר ונקרא "עלות השחר" ואילו השני "שמחה", אני התחברתי באופן חד משמעי לחלק השמחה של האלבום שתפס את אוזניי הרבה יותר. כל חלק כולל 6 רצועות.

הלחנים קליטים ונעימים מאד והעיבודים מעניינים, צלילו של הסנטור נעים ועשיר והשילובים עם נגנים מהשורה הראשונה בארץ מיוחדים ומעניינים. ניתן לציין את נגן כלי הנשיפה אייל סלע, אודי בן כנען שמנגן על לירה כלי מיתר רוסי עתיק יוסי לוי – תופים, אורן צור- כינור ועוד רבים וטובים.

לחניו של אלדד, במיוחד אלו הקשורים לשמחה, נעמו לי מאד, אציין את "סקולטי" הנפלא שפותח את אלבום השמחה, ניגון שמח ומקפיץ עם נגיעות איריות עמוקות שנפתח בנגינת החליל אירי של איל סלע.

רצועות נוספות נפלאות: "באלקני", על נגינת הכינור הנפלאה אחראי נתנאל זלבסקי בנו של היוצר צבי זלבסקי. מומלץ להאזין בקשב לקטע הוירטואוזיות המדהים של אלדד לקראת הסוף.

"אביה" האנדלוסי הרגוע מעט יותר, גם פה הלחן הנפלא בליווי האקורדיון של ויטאלי פודולסקי מרתק ומרגש והוא מקבל תפנית מבחינת המקצב לקראת סופו.

"צועני", במקצב הפולקה שמשמש כג'ינגל של תוכניתה המצוינת של דבורה קיציס "שירה חדשה".

מתוך חלקו השקט של האלבום התחברתי יותר ל"געגוע" אותו מגדיר אלדד כ"תנועות מוסיקליות הנוגעות בזמן שהיה ויהיה..." ואת "מסתורין" המעניין, על נגינת חליל הנאיי בשיר אחראי הפייטן דוד מנחם שמתארח בעוד שתי שירים נוספים.

לסיכום, חלקו השמח של האלבום מושלם באוזניי חלקו השקט פחות תפס את אוזניי אך גם בו יש קסם רב. "מסע-לה" הוא אלבום מעולה ל"ניקוי אוזניים" והנפש מבלי לוותר על סטנדרטיים מוסיקליים ועל סאונד משובח.

5 מתוך 7 בסולם האיכות

תכף אשוב - על אלבום הבכורה של יובל פרוינד

בס"ד

בס"ד

יובל פרוינד (37) מהגליל העליון ידוע יותר כסופר, הוא הוציא לפני כשנתיים את הספר "ניצוצות" המפרש את דבריו של הרב קוק בשפה בהירה יותר, הספר זכה להצלחה רבה ונמכר מעל 12 אלף עותקים.

אלא שיובל לא הסתפק במדיום הספרותי ובגיל מבוגר (32) החל ללמוד לנגן בגיטרה ולהלחין שירים מי ששימש אז כמורהו לנגינה של יובל היה - גל דהן שהפך עם הזמן למפיק המוסיקלי של אלבום הבכורה של יובל "תכף אשוב".

גל הוא חלק מהרכב הג'אז והבלוז "דה פינקלס בנדיט" חבורתו של המוסיקאי המוכשר הגיטריסט אסף פינקל, לצורך הנגינה באלבומו של יובל גייס את גל את החברים (בלי פינקל) שבאו לנגן את כל שירי האלבום, שיתוף הפעולה ההדוק של הנגנים במשך שנים ניכר במוסיקה ומוסיף לה רבות. נגן נוסף באלבום הוא הכנר המעולה, אורן צור, שניגן בכינור וויולה.

יובל כתב את כל הלחנים באלבום, כשכולם חוץ מאחד (טוב ה') הם גם עם מילים מקוריות שכתב יובל, הוא עוסק בשיריו בהתמודדויות של היום יום אל מול ה' ואל מול הקרובים. נהניתי מאד ממילות השירים של יובל והתחברתי לכמה מהם. האלבום עובד בסגנון רוק ובלוז, סגנונות שמיטיבים להעביר את השירים של יובל.

האלבום נפתח ב"להתחיל ממךָ" דואט מקסים של יובל יחד עם הזמר אהוד בנאי, הקשר של השניים החל לפני שנים רבות ואהוד שמח לבוא ולהשתתף באלבום, שמעתי את אהוד שר בכמה דואטים בשנים האחרונות ובדרך כלל אני פחות מתחבר לשירתו של אהוד שנשמעת לי לעיתים קצת עם דיסטורשן. אל תבינו אותי לא נכון אני אוהב מאד דיסטורשן אבל בגיטרות... בדואט עם יובל נשמע אהוד רך הרבה יותר מהרגיל והסאונד הזה מחמיא לו במיוחד.

שירים נוספים מומלצים שתפסו את אוזניי, "מי מריבה" - שיר מעניין שיצא גם כסינגל שהמסר העולה ממנו כי גם בעת מריבה מתקיים סוג של קשר וכפי המשפט הידוע "היפך האהבה אינה שנאה כי עם התעלמות". קולו העמוק של יובל על רקע האקוסטית נשמע מעולה.

"מוצאי תשעה באב" – שיר רוק שמזכיר לי את עדי רן בימי "אל תכה בסלע" אלבומו השני. יובל מיטיב לשיר על מצע הריפים ה"מלוכלכים" של החשמליות בשיר ושירתו הצרודה מעט נשמעת כצעקה של תחנונים, העיבוד הרוקיסטי המצוין של גל דהן בשילוב כלי המיתר של אורן צור הופך את השיר למשהו אקסטזי ומרתק.

"טוב ה'" - שיר רוק שמזכיר לי את עבודותיו של ג'וני שועלי המצוין וזו מחמאה גדולה. הלחן של יובל נעים וגם פה הוא נותן מקום לרוקיסטיות בועטת מצד אחד ומרגשת מצד שני.

"תכף אשוב" – שיר הנושא של האלבום בסגנון רוק עם נגיעות לטיניות שנפתח בנגינת הפיציקטו של אורן (ללא הקשת), השיר עוסק במערה אליה אנו המין החזק נוהגים לברוח מידי פעם... אל דאגה אנחנו תכף שבים עם "לב ופנים".

"לבד ביער" שיר שקט ומרגש במקצב השש שמיניות הרוקי, השיר עוסק בתפילה ישירה אל בורא עולם. קטע הסולו של הפסנתר בסוף השיר יפיפה במיוחד.

מומלץ גם להאזין ל"שנים אוחזים" שיר מרתק העוסק בקשר שבין האב לבנו וכמובן לשיר שחותם את האלבום "בלוז שטיפת כלים", שיר בלוז הומריסטי משובח שאני בטוח שחלק גדול מהקוראים יזדהו עם המשפט "מוצאי שבת ליד הברז, בלוז שטיפת כלים"...

אהבתי את הרוח של האלבום את הרוק שהוא משדר לאורך כל השירים ואת כתיבת המילים המיוחדת של יובל והרעיונות המעניינים שהוא מעביר בכתיבתו. כשכל אלו ארוזים בלחנים נעימים עיבודים טובים וסאונד משובח התוצאה איכותית ומהנה מאד.

6 מתוך 7 בסולם האיכות
.

.