טל הלוי - הללוי-ה - ביקורת אלבום

באלבומו של טל הלוי שיצא לפני כחמש שנים נתקלתי במקרה דרך קליפ אומנותי מרהיב שפרסם ידידי הזמר אברהם אבוטבול ז"ל – ענני ה'- שיר שקט ומרגש במיוחד שירתו של טל דומה בגוון הקול הרוקיסטי שלה לשירתו הנפלאה של אבוטבול.

מאז יציאת האלבום "הללויה" – הספיק טל לעבור תהפוכות לא מעטות, על האלבום עבד במשותף יחד עם מי שהייתה אז בת זוגו, מירב יוסף, מוסיקאית מוכשרת במיוחד בוגרת בית הספר למוסיקה רימון, שהלחינה את רוב השירים באלבום ואחראית לעיבודים ולנגינת הפסנתר והקלידים ברוב האלבום.

האלבום הוקלט באולפן של טל בנשר והוא שימש בעת הקלטת האלבום כטכנאי הסאונד והמיקסים, טל היה אחראי לאלבומו של עדי רן "ניצוצות של כיסופין". כיום עבר טל להתגורר בארה"ב ויש לו אולפן פעיל גם שם "חוץ מהגעגועים שלי לנויה ואוריה שמעון הילדים שלי שמתגוררים עדיין בארץ השתלבתי פה מצוין ואפילו הוצאתי את האלבום בהוצאה מחודשת עקב ביקוש של חובבי המוסיקה היהודית" סיפר לי טל בשיחה טרנס-אטלנטית.

האלבום כולל 14 שירים כשחלקם מהמקורות וחלקם מילים מקוריות שאת רובן כתבה מירב.

האלבום מגוון מאד ויש בו שירים בסגנונות רבים, החל מרוק כבד ועד לרגאיי ופופ ואפילו מזרחי.

מומלץ לשים לב ל"הודו לה'" שיר רוק כבד בלחנה של מירב, הגיטרות של אלכס הולינס ושירתו הצרודה מעט של טל יוצרים יחד שיר רוק כסאח מצוין ומקפיץ.

שירים נוספים שתפסו את אוזני: "הללויה" שיר הנושא של האלבום בסגנון הרוק – פאנק, "רוח ונשמה" במקצב השש שמיניות הרוקי, הלחן שייך לשגית לב ארי למילים מתוך "נשמת כל חי", העיבוד המעולה מזכיר לי את עדי רן בתקופת "אל תכה בסלע" מה שלוקח אותי לשיר הבא שמזכיר לי גם את התקופה הזו של עדי רן- "נחמן מאומן" בלי הצרחות כמובן...  שיר שנפתח בצורה איטית עם פסנתר שמזכיר את לנון יחד עם שירת "אומן ראש השנה" ברקע ומשם עובר לרוק של חשמליות מנסרות כשעליית הסולמות המוסיקליים תוך כדי השיר יוצרים תחושת התפתחות נעימה.

שיר מעניין נוסף הוא  "אל מלא רחמים" המבוסס על שיר של ג'סטין טימברלייק, טל יצר את העיבוד של השיר של טימברלייק ומירב כתבה לו מילים ולחן מחודש על בסיס האקורדים של השיר. "שיר השירים" הפופי החביב "משיח בן דוד" המעובד עם מקהלת גברים אופראית ומופיע גם בגרסא אלקטרונית בסוף האלבום וכמובן "ענני" שיר שקט ומרגש במיוחד בלחנה של מירב, אחד האהובים עליי ביותר מהאלבום ובכלל.

לסיכום מדובר באלבום מגוון מאד ומעניין להאזנה, מומלץ בחום.

6 מתוך 7 בסולם האיכות

דעתי עליו - ביקורת מוסיקה על האלבום החדש של אהרן רזאל

בס"ד

"קבעתי את מושבי" אלבום חדש שביעי במספר לזמר והיוצר מחלוצי המוסיקה היהודית המקורית אהרן רזאל.

אני זוכר את אהרן עוד מימי השאוולים העליזים של "הסנה בוער" עם שירים מדליקים במיוחד מעובדים בגיטרה ופסנתר ללא טקסטים מקוריים, מאז הספיק אהרן לעבור טרנספורמציה רצינית והפך לאברך כולל סולידי אך עדיין מוסיקאלי להפליא.

האלבום החדש מוקדש כמעט כולו לנושא לימוד התורה וחשיבותו כשבתחושתי ישנם גם קריצות מוסיקליות לכיוון המוסיקה החסידית עם עומס הבראסים בחלק גדול מהשירים סגנון בו לא השתמש אהרן עד לאלבום זה, קולות בחורי הישיבה ב"אתה עושה שיהיה יהודי" ועוד.

העטיפה משעשעת אהרן מדמה בה דף גמרא עם טקסטים הומריסטיים ותמונת ה"סטנדר" הפנימית הזוכה לבועית המסבירה מה הוא "הסטנדר" המדובר. משהו יודע למה הכוס קפה נשארה בתמונה ליד הגיטרה...?

באלבום יש 11 רצועות, עשרה שירים כשהלהיט "דעתי עליה" מקבל גם גרסת רדיו מקוצרת. על ההפקה המוסיקלית אחראי יחד עם אהרן המעבד המוכשר אבי טל כשעל הלחנים והמילים אחראי אהרן חוץ כמובן מהמילים שנלקחו מהמקורות.

האלבום נפתח בשיר הנושא הלהיט "קבעתי את מושבי" שיר רוקנ'רול מקפיץ משולב בהומור כיפי ונעים שהפך ללהיט ענק במקומות רבים.

להיטים נוספים שתפסו אותי "השקיפה" בדואט מקסים יחד עם הזמר המעולה דוד ד'אור בעל הקול המלטף. אהרן היטיב להלחין שיר שתואם את גוון הקול המיוחד של דוד והשילוב בין שניהם פשוט מלאכי ומרגש מאד. העיבוד המשלב תכנותים אלקטרונים של אבי טל עם הגיטרה של סינגולדה וכלי המיתר של החבר'ה של אייל שילוח מצוין ומוצלח.

"ברוך אלוקים" שיר פולק נעים, שאהרן בצורה לא אופיינית מקדיש לסביו ר' יוסף, העיבוד ששילב את הגיטרה האקוסטית עם הפיציקטו של הכינורות מצא חן בעיניי עד לכניסת הבס תופים והמקהלה שכמו הבריח את הקסם והפך למשהו קצת קלישאתי, חבל ...

מי שמחפש רוק- פופ יכול למצוא אותו בשיר "היום" הלחן נחמד עם כי הרוק הבועט במיוחד בגזרת התופים של אבי אבידני, מעט פלסטיקי.

שיר חביב נוסף הוא "עשרה אנשים" שיר רוקנרול שמספר את סיפורו של אהרן כיצד נכנס לבית המדרש.

גולת הכותרת של האלבום לדעתי היא: "דעתי עליה" יצירה מרהיבה ומיוחדת המזכירה לי את ימי יוסי גרין את פריד העליזים לפני כ15 שנה בטרם הם ויתרו על יצירת יצירות מורכבות ומרגשות. המילים הם מתוך הקדמת הספר "חכמת אדם" של רבי אברהם דנציגר והן עוסקות בהסברו כיצד תורתו עמדה לו למרות שהיה סוחר. המילים המרגשות במיוחד עטופות בלחן מקסים בנגינת הפסנתר של אהרן ובעיבוד כלי מיתר מקסים. התרגשתי ואהבתי מאד!

"כי בנסיעתי לדרך דעתי עליה...

ובישיבתי בחנות דעתי עליה...

אפילו בשעת משא ומתן דעתי עליה, על התורה הקדושה דעתי עליה..." 

הלוואי ואזכה...

6 מתוך 7 בסולם האיכות

הופכים "קש לזהב"

בס"ד

"קש לזהב", אלבום הקונספט המופלא של בני הזוג מיכל ויוחאי מוצרי התגלה לי במקרה מכתבה דווקא בכלי תקשורת שאינו חובב גדול של מוסיקה יהודית.

הרעיון שעומד מאחורי האלבום מעניין מאד, מיכל כתבה מילים המבוססות על אגדות הילדים הידועות ביותר של "האחים גרים". אם חשבתם שמדובר באלבום לילדים אז טעיתם... מילות השירים מדברות על המסע שעברו מיכל ויוחאי שהלחין את כל השירים ומיטיב להעביר את אווירת השירה והמילים אל המאזין.

גם העטיפה יכולה להטעות בציור שתי הילדים עליה אך המתבונן מקרוב ישים לב לצבעים הקודרים והאפלוליים שמורגשים גם באווירה המוסיקאלית של האלבום.

על ההפקה המוסיקלית המשובחת אחראים מפיק הרוק הידוע חיים שמש שעשה באלבום את ההפקה האומנותית והמפיק המוסיקאלי איתי צוק שם ידוע בקהילת הרוק אינדי הישראלית.

סגנון המוסיקה של האלבום משך מאד את אוזניי ומההתחלה הרגשתי שמצאתי משהו שתופס את אוזניי מאד, אינדי רוק אינו משהו שאני מאזין לו הרבה ולמרות זאת יש בהפקה של "קש לזהב" משהו חזק עמוק ומרגש שגרם לי להתחבר אליו ישירות.

ידידי ורעי מפיק המוסיקה היהודית הוותיק, צפי ארן, שנחשף לאלבום אהב מאד את מה ששמע, ונענה לבקשתי לכתוב את התרשמותו מהאלבום המיוחד:

"קש לזהב הוא אלבום מרתק. מיכל כתבה יוחאי הלחין ושר. 10 קטעים באלבום וכל קטע עוסק באגדת עממית אחת כסינדרלה,פינוקיו ודומיהם. האגדות כשלעצמן משלבות תום ילדות ופולקלור עממי  עם זרמים פנימיים של אימה ומכשפות שמציצות פתאום בין עצי יער פסטורלי וצמד היוצרים בשיתוף הדוק עם הנגנים וההפקה המוסיקלית הצליחו ליצוק את המוטיבים הללו לכלים מוסיקלים לשירים פשוטים ונאיביים ובו בזמן עמוקים מרובי משמעות ולא פעם אפלים.

השירים אישיים מאוד ומוליכים את המעשיות לכיוון של אודיסאה (מסע) רוחנית שמתרחשת ברבדים נפשיים פנימיים ודווקא באינטימיות הזאת יש משהו אוניברסאלי שנוגע ללב.

אין אלו להיטי מצעד הפזמונים, הכתיבה השירה  וההפקה אינם תפורים וגזורים באופן מהוקצע, אך הדבר מתאים ותורם לקונספט הכללי. לסיכום: לא לכל אחד- עגמומי קסום אפל ועמוק.        

ובנימה אישית: אחלה, כל הכבוד ליוצרים שלא עושים שום חשבון לשום דבר חוץ מהיצירה שלהם" כתב צפי.

מומלץ להאזנה: "שלגיה" במקצב הרוק הלטיני, "כיפה אדומה" הדרמטי. "פינוקיו" בסלואו הרוק העוצמתי שלו. "הנסיכה והצפרדע" המרגש גם הוא בסלואו רוק ושיר הנושא "קש לזהב".

על אף שלא תמיד הבנתי את כוונת כל המילים בשירים, מדובר במילים אישיות העוסקות בחוויותיהם של היוצרים אך בהחלט יש בהם משהו נוגע ומרתק. אין לי אלא לסכם כי מדובר באחד האלבומים היותר חוייתיים ומרתקים שהאזנתי להם.

6 מתוך 7 בסולם האיכות